מעולם לא הייתי אדם תחרותי אם יש בי משהו גדול זה יצירתיות וכוח המשיכה למגנט את מה שאני רוצה.
בנסיעה לבוקרשט יעד אחד שמאוד רציתי לכבוש זה להיות ב"שער הנצחון" הכפיל של המקור שבפריז.
פגשתי את היעד לראשונה כשהגעתי לבוקרשט וחלפתי על פניו ב- 5:00 בבוקר לא ידעתי שהוא יופיע. זוהי הייתה הפתעה נעימה לדעת שכל מה שאני רוצה פתאום מופיע בפניי בגדול "מחשבה יוצרת מציאות" ושרוצים משהו בוודאות ללא כל ספק זה גם קורה!
לכן, קיבלתי החלטה שביום האחרון בדרך לשדה אעצור להצטלם לפניו. חלמתי על הרגע הזה ראיתי את עצמי עומדת מתחתיו וכל הרקע בתמונה זה שער הנצחון כאשר אני במרכז. ולמה זה היה חשוב עבורי?
בגלל שרציתי להעניק לעצמי מתנה רגע של הנצחה של הנצחון האישי שלי.
הנצחון על החיים שחוויתי הדרך שעברתי של הישרדות, מלחמת קיום, הנצחון על הסבלנות וסובלנות להתמודד עם אנשים שהיו בדרך שלי ורבות גרמו לי תחושה רעה ואני זו שאיפשרתי להם, להיות אמא ל-3 ילדים ולגדל אותם לבד עם כל האתגרים שבדרך, לחפש דרכים להצליח, לבנות עסק ב-2 ידיי ולהרוויח ממנו בכבוד, והדבר הכי חשוב שהיה עבורי לתת להם השראה להיות האדם הטוב ביותר ולצמוח מכל משבר או אתגר.
רציתי להוקיר לעצמי, לומר לעצמי תודה, תודה דגנית שלא ויתרת על עצמך, לומר לעצמי גם אני ניצחתי בדרך שלי וכבשתי המון אתגרים בחיי והתחרות שלי הייתה עם עצמי להיות האדם המיטבי שאני, לקח לי עשרות שנים להבין ולדעת שיש בי את כל המשאבים להצליח והנצחון הפרטי שלי היה בדרך ולא במטרה.
חחח… מילים לחוד מעשים לחוד. הגעתי ליעד עם נהג שמדבר הרבה מאוד וגם בשפה זרה, זה היה בשעות הקטנות של הלילה עם המון עייפות ולמרות ההשתשלות להבין זה את זה הדבר היחיד שהבנתי שהוא רוצה לברוח משם והוא כמובן ביקש גם להשאיר טיפ שמן, ברור שנתתי לו ובאהבה הרגע הזה היה שווה הכל.
אבל, מה זה חשוב לפחות עשיתי זאת בדרך שלי ….
אם, גם לכם יש חלום הפכו זאת למטרה דעו בדיוק מה אתם רוצים וזה יופיע. וגם אם זה כמעט קרוב דעו שזה הדבר הכי טוב כי עדיף ציפור אחת ביד מאשר כלום.
שלכם באהבה,
דגנית אור – שמפיצה את האור
ביזנס&פלז'ר עם דגנית אור 